*מכיוון שאני מתעב-ת תעתיקים מאנגלית לעברית, החלטתי לתרגם את המושג slut-shaming (ביוש שרמוטות) לשרמוטופוביה. לא מושלםת, אבל אחד מהיתרונות של להיות בעלת בלוג זה שאני מחליט(ה).
לרגל צעדת השרמוטות שמתרחשת בשישי הקרוב וכל הדיונים, התגובות והסערות שהיא מחוללת, חשבתי שהגיעה כבר הזמן לתרגם את הפוסט הבא, שפורסם במקור בבלוג האירי Feminist Ire על-ידי Nine.
כי בתוך כל הבלאגן, צריכות לזכור, מאוד בבירור, שה-נ-פ-ג-ע-ו-ת הראשונות, העיקריות והמושתקות ביותר של שרמוטופוביה הן זונות ועובדות/י מין. מצד אחד, עצם העיסוק במין כמקור פרנסה מהווה הצדקה לדה-הומניזציה, לאונס, לניצול, לרדיפה ולביזוי של עובדי/ות מין במסגרת תרבות האונס. מצד שני, במסגרת שיח פטרוני ומעמדי לשחרור, עצם ההתעקשות של זונות על החופש הכלכלי שלהן, על הזכות שלהם לבחור את מקור ההכנסה ועל הזכות שלהן לבעלות על הגוף והנרטיבים שלהם, מהווה הצדקה להדרה שלהן ממרחבים פמיניסטיים (כמו גם ממרחבים של מאבקי עובדות/ים), והאשמתם בשיתוף פעולה עם הפטריארכיה. כל זה חייב להפסק. שרמוטופוביה היא שרמוטופוביה היא שרמוטופוביה, והאשמת קורבן היא האשמת קורבן היא האשמת קורבן (וכשאני אומרת "קורבן" אני מתכוונת קורבן של אלימות מינית, לא של זנות). כל עוד ניתן להם להמשיך להפריד בנינו, כל עוד ניתן להם לחלק אותנו ל-"ילדות טובות" ו-"ילדות רעות", כל עוד ניתן להם לשסע את החזקות מאיתנו באלה מאיתנו שהם בחרו להחליש, אנחנו נמשיך לעשות בשבילם את העבודה.
למה לנו? שיעבדו קשה.
***
הערת המתרגםת: לצערי, אחת מההשלכות של חוסר הסולידריות המובהק של התנועה הפמיניסטית עם המאבק של עבודות ועבדי המין היא שברוב המקרים, הסוגיה היחידה שמעניינת פמיניסטיות, בבואן להגן בזעם צדקני על נפשן התמימה של הקורבן האולטימטיבי בצורת עובדת המין התורנית (לרוב הזונה), היא עובדת המין הסיסג'נדריות ממין נקבה. שאר הא/נשים שמאכלסות את העולם המורכב והמגוון שהוא תעשיית המין – טרנסיות, ג'נדרקווירז, גברים ועוד – זוכות להתעלומות מוחלטת מצד פמינסטיות בטענה שזה "לא אותו דבר". כתוצאה מכך, רוב הדיונים דוגמאת זה המשוחזר בגוף הטקסט, מתייחסים לנשים סיסיות בלבד (וגם מלאים בטרנספוביה) ומתנהלים בלשון נקבה. לכן, בחרתי לתרגם את הטקסט בלשון נקבה באופן רציף ואחיד. איכס. השלב הבא זה לרשת את בן-יהודה. כמו כן, ברצוני להסב את תשומת לבכן/ם לכך שהלינקים בגוף הפוסט מועתקים מן המקור, ולכן הם באנגלית ובעלי רלוונטיות משתנה לישראל (למרות שמרתקים ושווים קריאה הם תמיד). בהתחשב במיעוט החומר שקיים בעברית, הרשתי לעצמי.
***
פשוט אל תקראי לזה שרמוטופוביה: מדריך פמיניסטי להשתקת עובדות מין
התנועה הפמיניסטית תקועה בימים אלה בוואחד ברוך. פעם זה היה מובן מאליו שדברים כמו זנות, פורנוגרפיה וחשפנות הם רעים, אבל לצערי היום ישנה התנגדות למשנה הברורה הזו. עוד ועוד נשים יוצאות מהארון כעובדות מין ודורשות "זכויות". בעוד שפמיניסטיות מחפשות לסגור מועדוני חשפנות ולהפליל לקוחות, נשים אלה, לא רק שמתלוננות שזה יגרום להן לאבד את הפרנסה, אלא אפילו טוענות שלאלץ את התעשיות בהן הן עובדות לרדת למחתרת, יגדיל את הסיכון שלהן להיות חשופות לניצול ואלימות! אסור לכן לתת לטענות אוויליות כאלה לעצור אותנו. הנה כמה טיפים שימושיים שיוכלו לעזור בהפרכת הטענות של המעצבנות האלה שמתעקשות להתערב. תזכרו: זה שהיא עובדת מין, לא אומר שמותר לה לדבר כאילו היא מבינה בזה!
אני לא מאמינה לך / את לא מבינה את חומרת הנזק שאת עושה לעצמך
זאת בדרך כלל נקודת הפתיחה. את מסבירה בסבבה שלך איך אף אישה לא באמת רוצה לעבוד בתעשיית המין, ואז באה איזו כונפה בטענות שהחוויה שלה מוכיחה אחרת! זה השלב להפעיל את טקטיקת "התועדה הכוזבת": בעזרת דקלום של נתונים וסטטיסטיקות ממחקרים, שאף אחת לא צריכה לדעת מזה שאקדמאיות ביקרו אותם בקטע פסיכי, תוכלי לרמוז שאת יודעת יותר טוב ממנה מה טוב בשבילה. נקודות בונוס עקב שימוש ברטוריקה שמאפיינת מתנגדים להפלות!
1. את חושבת שתעשיית המין היא הדבר הנפלא ביותר בעולם!
2. מה שאת בעצמך אמרת עכשיו, מוכיח שתעשיית המין היא דבר רע!
תשמרי אותה במגננה: אם עובדת המין שאת מדברת איתה טוענת לאיזשהו שמץ של תחושת אוטונומיה על הגוף שלה או של סיפוק מהעבודה שלה, תוציאי אותה טיפשה ותמימה, שחושבת שכל תעשיית המין כולה היא ארץ קסמים ונפלאות, מלאה בפרחים, קשתות, ודילדואים מכוסים נצנצים. הטענות שלך עצמך אודות ההתעללות והניצול בתעשייה צריכות להכריע כל דבר שיש לה להגיד, וזאת במקום לתת לאלה ששומעות אתכן הזדמנות להבנה עמוקה יותר של המגוון שהוא המורכבות האנושית.
מצד שני, אם עובדת המין מזכירה, באיזשהו שלב בשיחה, משהו על איזה יום מחורבן שהיה לה בעבודה, או מדברת על אילו אמצעי-ביטחון שהיא נוקטת בהם, או אפילו סתם מזכירה משהו על איזה לקוח עם רגליים מסריחות, תמהרי להפוך את זה להוכחה ניצחת על הפגיעה האינהרנטית הכרוכה בתעשייה. אל תמצמצי לרגע, גם אם היא מזכירה לך שאף אחד מהדברים האלה לא ייחודי לעבודת מין. זה שונה, כי זה מין, סבבה? מהר מאוד היא תפסיק לדבר בפומבי על בעיות שקשורות בעבודת מין, מתוך פחד שתשמשי בזה כדי לקרוא להכחדה מיידית של המקצוע. וברגע שהיא תשתוק בנוגע לכל הקשיים שלה, תוכלי לחזור בבטחה לנקודה מספר 1. גאוני!
הדבר היחידי שאת חושבת עליו זה העובדה שתפסידי כסף
כוס אמק, מה נסגר עם האנשים האלה? כל מה שאת מנסה לעשות זה לשלוח מסר חד וברור בנוגע לשיוויון בין גברים לנשים, והם עושות לך בלגאנים על כל מיני שטויות כמו הריסה של מערכות תמיכה ועלייה במקרי האלימות! אבל זה בסדר. כל עוד את מוציאה אותן ככה שברור שהמניע היחיד שלהן הוא בצע כסף, את לא צריכה בתכל'ס להתייחס לאף אחד מהדברים שהן מעלות, שלא נדבר על להתייחס לסיבות שמובילות אותן להצטרך כסף מלכתחילה. נקודות בונוס אם את מצליחה להכיל את הטיעון הזה על, נגיד, מישהי שעובדת כנערת ליווי ומעלה טענות בנוגע לפגיעותן הגוברת של זונות רחוב. אל תעלי על דל דעתך אפילו לרגע, את הרעיון המגוחך שיש סולידריות בקרב חלקים ושכבות שונות בתעשיית המין.
סרסורים וסוחרי נשים משלמים לך כדי שתדברי ככה
זאת טענה מעולה. היא אומנם קצת מגוחכת, אבל אם אלה שמקשיבים לך קנו את כל מה שהיה לך להגיד עד עכשיו, יש מצב שאפילו יצליח לך לטעון שהסיבה היחידה שתגרום למישהי לא להסכים איתך, זה שהיא בובה בידיהם של קרימינלים שמחזרים אחרי דעת קהל.
את אכזבה לכל הנשים כולן
אם, על אף כל מאמציך, נראה כאילו יש סכנה שאלה שמקשיבים לכן יאמינו לזה שזאת שמולך אשכרה בחרה לעבוד במין, חווה את זה כמשהו סביר בעליל, והיא אפילו בעלת דעה אחת או שתיים ששווה להקשיב להן, השתמשי בקלף המנצח לעת חירום: היא לא העניין כאן, אנחנו עושות את זה בשביל כל הנשים באשר הן.
למרות שפעם, בימים עברו, התנועה הפמיניסטית העסיקה את עצמה בשאלות כגון "האם לסביות פוגעת בלגיטימיות של התנועה" או "האם העובדה שאני מורחת לק, קונה נעליים ומוצצת זין (בחינם, כמובן) פוגעת במאבק?" הסוגיות הללו הוכרעו לא מכבר והורדו מהמדף בשם חופש הבחירה. למזלך, פמיניזם (עדיין) אינו רואה בעין טובה נשים שהבחירות שלהן כוללות עבודת מין. תשמרי על הדיון במונחים של שחור ולבן, ואל תיתני לשום מורכבות או ניואנסים לחדור פנימה. בססי את הטיעון שלך על זה שתעשיית המין מקדמת מגמות שליליות ביחס לנשים בכלל. בשביל נקודות בונוס – השתמשי בשפה מחפיצה ומקרבנת כדי לתאר עובדות מין בעודך מסבירה מדוע חיפצון וקירבון הם מעפנים. כבר הוכחת את העובדה שסקס בהסכמה שכרוך בתשלום הוא פסול, אז אישה שמספקת אותו מרצונה היא ללא כל ספק בוגדת במגדרה שלה. בחסות גישת ה-"Love the sinner – Hate the sin" (בתרגום חופשי: אהבי את החוטאת – שנאי את החטא), את יכולה בשלב זה להרשות לעצמך להיות מגעילה ומרושעת כאוות נפשך לכל עובדות המין היהירות האלה: הן לא הקשיבו לך כשאמרת שמה שהן עושות הוא פסול, ובכך הן ויתרו על מקומן באחוות-הנשים המקודשת.
את לא מייצגת
התנועה הפמיניסטית נאבקה במשך שנים למען פירוק סטריאוטיפים ולמען זכויות רבות ככל האפשר לכל הנשים שזקוקות להן. תשכחי מהמורשת ותתרכזי במשימה הנוכחית! העובדה שאת קוראת לדרך פעולה שתשפיע על כל מי שלוקחת חלק בתעשיית המין, לא אומרת שאת לא יכולה לטעון שכל מי שלא מסכימה איתך פשוט לא חשובה. חוצמזה, אם תשתמשי בקלפים שלרשותך כמו שצריכה, תעמידי את המתנגדות שלך במקום, ותשכנעי את המחוקקים שהאידיאולוגיה שלך חשובה בהרבה מביטחונן הפיזי של נשים, בסופו של דבר תעשיית המין תהפוך באמת ובתמים להיות מקום מזוויע ונוראי להיות בו. אלה שיש ברשותן את האמצעים למצוא עבודה אלטרנטיבית יבינו שהגיע הזמן שהן יעשו את זה, והיחידות שיישארו יהיו אלה שהיה להן קשה מלכתחילה ולא יכולות למצוא תחלופות. אז, כל עובדות המין יעמדו בדרישות התקן של מה זה להיות "מייצגת". זאת אומנם דרך קצת עקלקלה, למחוץ תעשיה שלמה עד שהיא מהווה לא יותר מאשר קבוצה הומוגנית של קורבנות סרסרות וסחר בנשים, חסרת יכולת לעצב מציאות ובעלת חוויית אומללות אחידה, אבל אז, לפחות, כולן יהיו מנוצלות ומסכנות כמו שאמרת שהן מההתחלה, ובכך בעצם תוכיחי את הנקודה שלך.
מזל טוב, כל הכבוד, ותודה על תרומתך!
***
בואו למצעד השרמוטות כדי שאלימות מינית ושרמוטופוביה נגד נשים וא/נשים נשיות בכלל, ונגד עובדות/י מין בפרט, תפסיק להיות דבר שקוף ולגיטימי, וכדי לחזק את הסולידריות בין פמיניסטיות ועובדות מין (ובאבא שלי – היא צריכה חיזוק.).
מחר (שישי ה-5.2.13), 11:30, כיכר רבין, תל-הביב.
***
הבהרה: אני לא בעד מדיניות של מחיקת תגובות אז זה לא יקרה, אבל זאת לא אומר שאין לכם אחריות על מה שאתם כותבות. קחו בחשבון שאלימות קיימת גם בצורה של הקלדה על מקלדת, ושפטרונות, התנשאות ומחיקה זאת אלימות לכל דבר. אם אתן כותבים כדי להס(ג)ביר לי כמה זונות הן מסכנות וזקוקת להצלה, קורבנות אלימות מינית בילדות או בהמות אנוכיות רודפות בצע כסף, אנא, חסכו לי את עוגמת הנפש והשעמום, וקחו את זה למקום אחר באינטרנט. באמת שהיא מספיק גדולה. הדבר היחיד שימחק בלי לחשוב פעמיים, ושכתיבתו תזכה את הכותב/ת בחסימה מהבלוג כמו גם במסע ביוש אינטרנטי כולל, הוא הוצאה של א/נשים מהארון. כעובדות מין, או בכלל. ראו הוזהרתן/ם, אני פמיניסטית עם גב.
אפרסק! 
היי,
תודה על הפוסט. רבה מאד. יש לי הרגשה שאשתמש בו הרבה.
ובמקביל, יש לי שאלת אקטיביזם, דבר שאני מתחבט-ת איתו גם (או לא גם). לגבי עניין ה"את לא דוגמא". קודם כל, כן כן כן. נכון. בעיני צריך להיות הרבה יותר מקום למגוון של קולות, כולל של אנשים פחות מוחלשות, ודי כבר עם החרא הזה של למחוק ולהשתיק אנשים שלמות וחוויות שלמות.
ובמקביל – חלק מאד גדול מהאקטיביזם, באופן שאפילו הולך ומתחזק, אומר בדיוק את זה – מי שמציג/ה את זה שלו/ה לא קשה מול זה שלאחרותים כן, בשביל להגיד שלא צריך לעשות פעולה שאולי תטיב עמןם ותזיק לוה, צריך פאקינג לסתום. גם בשביל לא להשתיק את מי שיותר מוחלש וגם כי כשצריך לבחור פעולה, קבוצה על פי קבוצה, זה משנה. על זה מבוסס רוב האקטיביזם שסביבי. וקונספטים של להיות בןת ברית.
זה ממש ממש לא לעניין להשתיק קולות – במיוחד שאל אנשים שלרוב גם ככה מושתקותים, אפילו אם מבחינה מסויימת שלדיכוי קצת פחות חרא להןם. אבל במקביל – זה המשחק. קשה לי לשים את האצבע על ההבדל בין זה לבין, נגיד, דומו כלשהו שיגיד שהכל בקהילה סבבה. אם בכלל יש ההבדל.
בא לך לספר איך את רוא(ה) את זה?
אני לא בטוח(ה) שהבנתי את השאלה, אבל אני אגיב למה שהבנתי, ואם זה לא זה אז תשאל שוב 🙂
אם אני מנסה לתמצת את השאלה שלך, אז אני מבינה אותה כ-"האם העובדה שאת אומרת שעבורך עבודת מין היא לא דבר קשה, לא אומר שאת צריךה לקחת צעד אחורה, ולתת לאלה שקשה להן/ם לדבר?"
ובכן, דבר ראשון, מעולם לא אמרתי שלא קשה לי. זנות, כמו כל עבודה, היא דבר קשה, מתיש, מפחיד ומבלבל, שאת צריךה לפתח בשבילו מנגנוני התמודדות ייחודיים, ושעל אף היותו כל הדברים האלה ויותר, אני תלוי בו כדי שיהיה לי מה לאכול ואיפה לישון באופן נגיש ובלי למות מקור. שלא כמו כל עבודה, זנות היא עבודה שברגע שאת עוסק בה, את חושף את עצמך לסוגים של אלימות שלא לימדו אותך בגן איך להתמודד איתם, את מכריזה על עצמך כפחות מבן אדם בעיני רוב הסביבה שלך (כמו גם חלק גדול מהלקוחות שלך, למערי), נכנסת לארון, ונאלצת להתמודד עם כל הקשיים האלה לבד. זה קושי שמאחד את כל עובדות/י המין, ושכולנו צריכים לדבר עליו ביחד.
מה שכן אמרתי, שלמרות שזה קשה, ולעיתים קשה מאוד, זאת עבודה שבחרתי בה (בגלל מספר גדול מאוד של משתנים שדנתי בהם כבר בפוסטים אחרים). זאת המציאות, שהפקעתה ממני רק מקשה ומוסיפה על ההתמודדות. ושזה לא רק קשה, ולא בהכרח יותר קשה מהרוב הגדול של העבודות האחרות.
דבר שני, הטענה הבסיסית ביותר שלי היא שזה הרבה יותר קשה ממה שזה צריך להיות, ושאחת הסיבות המרכזיות לכך היא היחס החברתי שזנות, זונות, ועבודת מין מקבלות, ובעובדה שבמקום לדאוג לרווחתן וביטחונן של אלה שנמצאות בתחתית הסולם, רוב רובן של הקמפיינים, התוכניות, האירגונים והפעילות (עם
חולם : ) דואגות למראית עין מבוססת מעמד ואידיאולוגיה מינית. במקום כל זה צריך להתמקד בזה שהמציאות היא שאנחנו עובדות, ממגוון רחב ואינסופי של סיבות, ולהתחיל ליצר מציאות בה בטוח יותר עבורנו לעבוד, ובה שיש לנו כלים לעבוד, ובה אנחנו לא נרדפות, ובה אנחנו לא צריכות להתחבא, ובה אלה שפוגעים בנו נושאים באחריות והיא לא מועברת אלינו כמי ש-"בחרה בזה" או "דרדר אותם".
אני יודע ללא כל צל של ספק, שיש הרבה א/נשים בחוץ שעבודת המין שהן עושות קשה בהרבה משלי. חלק מהניסיון שלי בלהציף את הדברים האלה, הוא לייצר שיח רחב יותר על הנושא, ולאפשר גם להן סדק להשתחל דרכו ולדבר. אבל בשביל זה צריך קודם כל לייצר שיח שמתמקד בצרכים שלנו, ובפתרונות ממוקדי הצרכים האלה. כאלה שמערבים אותנו. הדיון לא יכול להיות יותר "עבודת מין – כן או לא?", אלא הוא חייב להתחיל להיות "עבודת מין – איך ומה?".
זאת מטרת על משותפת. ברגע שהשיח הציבורי, החברתי והקהילתי יגיע לשם, ויהפוך יותר מורכב, יהיה הרגע שבו תעשיית המין תצא מהארון והמקום שלי בתוך תעשיית המין, על הפריוולגיות שבו ועל מקומותיו המוחלשים, יהפוך רלוונטי יותר ויתבטא גם צעדים ברורים לאחור מתי שצריך (בתוך מרחבים שהם לעובדות מין בלבד, זה כבר קורה עכשיו).
אבל כרגע, רוב הא/נשים שמורשות לדבר, הם א/נשים שמדברות את מה שההגמוניה רוצה לשמוע. ולזה אני חייבת להתנגד. בשבילי, ובשביל אחיותיי ואחיי המוחלשות יותר למאבק.
*
זה עונה לך על השאלה, או שפספסתי משהו?
נהניתי מהשיחה שלנו פנים אל פנים, וזו באמת נקודה חשובה, שמרבית האקטיביסטיות נגד זנות ובכלל סביב זנות אינן זונות. מה שהופך אותן לבנות ברית במקרה הטוב, וזה בדרך כלל לא המקרה הטוב.
אני נשאר עם התהייה מה אפשר לעשות לגבי העמדות השונות והפריווילגיות השונות בין עובדותי מין (לא שאני טוענ-ת שאתה לא), אבל מסכימ-ה שלא לעניין שהשיח ישתיק את מי שזו החוויה שלה-ו, ושאמור-ה להיות במרכזו. ותוהה גם מה כן אפשר לעשות כדי לשפר את המצב? כמו בתחומי אקטיביזם רבים אחרים, אני מרגיש-ה (ואנראה שאני אכן) מאד חסר-ת אונים. אבל זה באמת לא ייחודי לכאן.
בכל מקרה, תודה רבה על הדברים שכתבת, ועל השיחה.
ו*חיבוק*
מהמםת
תודה על התרגום
מעולה. באת לי בול בזמן.
תודה!
אוי, אני שונא-ת ששואלים בשבילי שאלה שלא שאלתי ואז עונות לי בנו נו נו. ברצינות, אני האדם שיגיד את זה? אולי אנסח מחדש אחר כך, כרגע אני על שעתיים וחצי שינה.
בכל אופן, תודה על מה שאמרת, זה משמעותי וזה המון.
אמרתי לך "נו נו נו"?
זה לא מה שהתכוונה המשורר…
אולי זה סתם פירוש שלי, יקר.
אפשר שאלה ? נתקלתי הרבה פעמים בטענה מהמתנגדות שזנות אינה בחירה כי רוב הזונות מתחילות לעבוד בגיל שבו לא נחשב שניתן לעשות בחירה (14 או 13 הגיל המצוטט בדרך כלל ) . לא מצאתי שום תימוכין מחקריים לטענה הזו . יש לך מוזג מאיפה זה צץ ?
לגבי עניין התודעה הכוזבת – יש לא מעט נשים שעסקו בזנות בעברן, שטוענות שחיו בתודעה כוזבת בתקופת עיסוקן בזנות, שזו לא באמת היתה בחירה ושזו היתה תקופה הרסנית טראומתית ומצלקת, הנה לינק לפוסט של אחת מהן,האם עלינו להתעלם מנסיון חייהן של אותן נשים שעזבו את הזנות? האם יש לסגור את מרכז סלעית ותכניות שעוזרות לנשים לצאת ממעגל הזנות מאחר שזה מקצוע לגיטימי? אשמח לשמוע את דעתך https://www.facebook.com/notes/or-maroni-cohen/%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9F/10150245659262636
ברשותך, אשיב לשאלתך בשאלה: יש לא מעט א/נשים שהתלוננו על אונס או על תקיפות מיניות אחרות בעברן המוקדם, ואח"כ דיווחו שהבינו כי הן היו בתודעה כוזבת שהשליחה טראומות אחרת מאותם שללבים על התוקפים המדומיינים שלהם. האם לדעתך זה אומר שצריך לסגור את מרכזי הסיוע לנפגעות, וכמו כן לעצור את נסיונות החקיקה שמטרתם להגן על קטינות וקטינים מאלימות מינית?
את מרכז "סלעית" ודומיו, לעומת זאת, צריך לסגור ובאופן מיידי, אבל לא מכיוון שהרצון להפסיק לעבוד בזנות הוא פסול. המרכזים האלה מפגינים רטוריקה, אידיאולוגיה וגישות טיפוליות שלא היו מביישות את עמותת "אפרת", ובאמת ומתמים מצליחים כל פעם מחדש לתת את ההרגשה שהזונות ועובדות המין שתחת חסותם הם הדבר האחרון שמעניין אותם. הם פועלים מתוך תפיסת עולם אידיאולוגית הגורסת כי הזנות היא "תופעה" שצריך למגר, והאידיאולוגיה הזאת באה לידי ביטוי במענה החלקי והמוטה שהן נותנות.
("נוקודות בונוס על שימוש ברטוריקה של מתנגדי הפלות" כבר אמרנו?)
את התהליך המורכב, הקשה, הסיזיפי והמתיש, שהפסקת העבודה במין יכולה להיות עבור חלק מהא/נשים, צריכים לעשות אירגונים וקבוצות שרואות לנגד עיינהן את הפונה ולא את האידיאולוגיה המוסרנית שהלם. אירגונים שלא מתנים מתן עזרה ושירותים בההפסקת העבודה, וכאלה שמעסיקים צוות מגוון של עובדות ומתנדבות, הכולל כאלה שעובדות ועבדו בעבר ו*בהווה*, שיהיה כשיר ומסוגל לתת מגוון רחב של פתרונות שתואמים את מציאות החיים המורכבת והייחודית שנקראת החוויה האנושית.
כמו שלא הגיוני להקים אירגון לרווחתן של נשים שלא מנוהל על ידי נשים, לא הגיוני להקים אירגון לרווחתן של זונות שלא מנוהל על ידי זונה. אחרת זו סתם פטרונות.
באשר ללינק, לא יכולתי לראות אותו מכיוון שהוא היה חסום לצפיה.
הסטטיסטיקה על כניסה לזנות באופן ממוצא בגיל 13-14 היא תעמולה שקרית שלא רק שאין לה בסיס, גם אין לה רלוונטיות לישראל. מדובר על מחקר אמריקאי (אפילו לא עולמי – אמריקאי) די גדול שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה ב-2001 על ניצול מיני של קטינים בזנות, בארה"ב, קנדה, ומקסיקו. שימו לב שאמרתי קטינים. מדובר במחקר ומצא שבקרב א/נשים שהתחילו לעבוד בזנות בתור קטינים בלבד, הגיל הממוצא של כניסה לזנות הוא 13-14. כלומר – בכלל לא מדובר על כלל האנשים שעובדים בזנות. ככה שכל העובדות פה עוותו מראש. ואיכשהו, זה הפך להיות המחקר המצוטט ביותר בעולם. איך הגיעו להפיק מזה על זנות בישראל, או על זנות בכלל שלא קשורה לקטינים – אין לי מושג.
חשוב לציין כי המחקר שקרי ומוטה גם באופן שבו הוא מתייחס לקטינים. בהתסכלות מעמיקה במחקר, הוא מייצר גיל ממוצא על פי קני מידה שקריים ומזדייף כל מיני נתונים באופן מאוד מאוד, אממממ,איך נאמר – לא מדעי. באנגלית יש לזה מונח – ג'אנק סיינס – מחקרי זבל – שמשלמים עליהם כל מיני קבוצות אינטרס והמטרה שלהם לקדם מדיניות (במקרה הזה ובמקרים רבים דומים – מדיניות נגד זנות), ולא להוכיח עובדתית. זאת גם הסיבה שבכל מקום בו תראה את הסטטיסטיקה הזאת, כולל בארץ המקור אף פעם לא יצוין.
קצת יותר לעומק על אותו מחקר והביקורת והניתוח עליו אפשר למצוא, באנגלית, פה: http://eminism.org/blog/entry/62
לא מפתיע שאין להודעתך תגובות.
באמת שכתי להודות על המקורות . סליחה
טל(י)!
תודה על התרגום של הקטע הזה, לא הכרתי אותו קודם.
אני לא יודעת אם ראית, אבל השבוע היה לי קטע די מסריח שמחקו לי הודעה, האשימו אותי בשוביניזם ובחוסר סולידריות, ובאלוהים יודעת מה עוד- כי כתבתי משהו שדיברנו עליו פעם- שאולי הבעיה היא לא בעיסוק בזנות עצמו, אלא בביוש והאלימות (וכל מה שנובע מהן).
חיפשתי איזה טקסט שלך, שנראה לי שפרסמת פעם אצל שירי, כדי להביא להן- אבל לא מצאתי, וכל מקרה, התייאשתי בסוף מחוסר ההקשבה.
אני מודה שזה לא טקסט שאני יכולה לחתום עליו בעיניים עצומות, אולי אני עוד צריכה לעכל את זה, אבל רק רציתי להגיד לך תודה שאת שוברת לי את הדיכוטומיה של טוב ורע.
וסליחה שדיברתי בעיקר על עצמי. סתם כי לא הזדמן לי לדבר איתך בשבוע האחרון.
אוהבת!
-ענבר
תודה מותק 🙂
מתה עלך בחזרה כמו חתולה 9 פעמים!
תודה, היה ממש מעניין וחדשני בשבילי.
אני מדברת מתוך בורות גמורה ומוחלטת, אז אנא התייחס.י אליי ברחמנות.
1.האם אין הרבה מתעשיית המין פועלת בכפייה?
2.אולי חלק מהבעיה זה העניין הכלכלי, זאת אומרת, אם היה צדק כלכלי[לא משנה באיזו שיטה(אהם אהם סוציאליזם אהם אהם מדינת רווחה)]אז אולי הרבה א.נשים לא היו נכנסים\ות לתעשיית המין.
1. האם אין הרבה א/נשים מתעשיית ההסעדה (שוטפות כלים, טבחים בסחר מינימימום, מנקות) שעובדות שם בכפייה (כלכלית או אחרת, בהעדר דרכון)?
2. אם היה צדק כלכלי, נראה לי שהרבה אנשים היו בוחרים לא לעבוד בהרבה מאוד עבודות (טלפנות, שירות לרוחות, ניקיון, איסוף זבל, ואלי אפילו חלק מההייטקסיטים), לא?
אני אתחיל בתודה על זה שגרמת לי להבין כמה מתנשא הייתי (ואולי אני עדיין).
במקביל לעמדה שלי נגד הלגיטימיות של מי שקונה מין בכסף, החזקתי גם בדעה שבגלל שלא הייתי רוצה שאמא שלי, אחותי, בת הזוג שלי או הבת שלי תעסוקנה בזנות, לא לגיטימי גם לאפשר לאחרים לעסוק בזנות. האמת שהיה מאוד כיף להרגיש צדקני ונאור. אבל כמו שאמרתי, תודה שהראית לי את הסולם לרדת מההתנשאות הזו.
הסיבה שאני רושם את התגובה הזו בתגובה לשאלה לגבי האנשים בענף ההסעדה, היא בגלל שאני חושב שגם שם לא הייתי רוצה שאמא שלי, אחותי, בת הזוג שלי או הבת שלי יעבדו.
אני חושב שהבעיה היא באמת במציאות כלכלית שמכריחה אנשים לעבוד בעבודות כפיה.
אם במקרה של עבודה בזנות, עוד יכולתי להצטדק ולהגיד שאני אישית לא צורך זנות, הרי שלגבי עבודות הכפיה האחרות שהעלית אני כבר לא יכול. אני אוכל אוכל מוכן, אני הולך למסעדות, אני עובד במקום עבודה שבו מועסקות עובדות נקיון וגם הייטקיסטים.
הלוואי שהיה לי פתרון, אבל אין לי.
תודה על הכנות והפתיחות 🙂
עכשיו אפשר לעבוד ביחד על הסולמות 🙂
vהתשובה הנכונה ביותר היא שהחברה בנתה פה בשחיקה ארוכה את הסדר הקיים. אבל סדר זה רחוק מלהיות הרע במיעותו. החוק כנגד סרסרות לא שיחרר את הנשים האלה. אבל צריך אולי להיות שמחים משום שזנות לא חוקית פירושה שלא שיחררנו את הרסן והפכנו כל דבר שיש לו שוק לחוקי. השאלה המרכזית היא איך ממשיכים לתת קלון ל"צרכנים" מבלי לפגוע בזכויתיהם של מי שהחברה דחקה אותו לקצה. אני עושה פה הקבלה של שירותי מין לסחר בסמים. צריכה להיות בחירה פעילה של אינדיבידואל לעסוק בעבודה שמשמעותה היא מתן לגיטימציה לפעולה לא מוסרית. הזנות צריכה יותר מחקיקה ברורה אתיקה ענפה שתאכף בעיקר באמצעי התקשורת. זונות לא צריכות להמשיך להיות חלק מהפאנל של דן שילון. אני מציע שלהלווית מי שקבל מין תמורת כסף יגיעו נוסף לפסיכולוג, הרופא האישי, החבר הקרוב, האישה והמשפחה…. גם הזונה שהרי אצלה ניתן "לשפוך הכל" תמורת כסף
אני ממש לא מסכיםה.
כל עוד זנות נחשבת "לא מוסרית" כך גם תחשב הזונה. אי-אפשר לעשות את ההפרדה הזאת בין החטא לחוטא. זה לא ריאלי, לא יעיל ולא קורה בפועל אף פעם, ומי שנפגעות מזה הן זונות, כשגם כשהן בוחרות להזמין משטרה על לקוח, השוטרים מתייחסים אליה כמי ש-"שדרדרה אותו לחטוא".
אם אנחנו, כחברה, לא בסדר עם הרעיון של לקנות מין, אז לא נהיה בסדר גם עם למכור אותו. (עמדה שהיא בגדר תעלומה בעיני, בחברה שמוכרת דברים בסיסיים בהרבה כמו אוכל, הקשבה, או אפילו הזכות לחיים בצורת קורת גג…).
אבל בלי קשר, להתחיל תגובה ב-"התשובה הנכונה ביותר"? אתה על אמת?
אצל גברים אין דבר כזה "דיון" או "ריבוי דעות"
יש את התשובה הנכונה ביותר, ורק היא נכונה.
התנועות הפמיניסטיות לאחרונה החלו להגזים עם העשייה שלהן, אבל אני עדיין תומך בהן בהקשר הזה.
יש להוקיע את הזנות, גם את הזנות החופשית. זנות היא לא סתם תופעה, היא סימפטום.
נתחיל מזנות כפויה, על ידי סרסורים, אדם חזק מנצל את חוסר האונים של אדם חלש (נותן השירות, נקרא לו 'זונה') מחזיק אותו בכוח שינצל חלשה של אדם אחר (מקבל השירות שייקרא ה'לקוח'). אני לא צריך להרחיב כמה רקוב זה עניין הסרסרות.
למה חלשת הלקוח? אם אדם מן המניין הולך לזונה (הוא כבר לא אדם מן המניין), סימן שמשהו רקוב במערכת, משהו לא בסדר אצלו נפשית/תרבותית/ערכית. הוא משלם מכיסו לשימוש בעבדים. אם הזנות משגשגת זה כשלון שלנו כחברה.
שהזנות תהיה חופשית תהיה זו הזונה שמנצלת את חולשת הלקוח, כאמור, משהו דפוק ורקוב בנפשו או מוסריותו.. ולא רק אצל הלקוח ישנה מצוקה, נותן השירות ה"חופשי", שלכאורה, הוא מנצל את הלקוח, גם הוא בסוג של מצוקה נפשית או כלכלית (אולי גם ערכית-תרבותית), אחרת לא היה מגיע למקצוע זה מלכתחילה.
אמרתי כבר שהסגברה לא תזכה בתגובה.
אם אתה רוצה לנסח טענה, במקום לתאר לי את מציאות חיי, אתה מוזמן…
"הסגברה"?
לתאר לי את העולם שממנו אני באה כאילו אני בורה מוחלטת. אתה לא טוען טענות – אתה מציג "עובודות" – ועם זה, אין לי כל כך מה לעשות…
"הסגברה היא כשבן מסביר לך – אישה – כיצד לעשות משהו שאת כבר יודעת לעשות, או איך שאת טועה לגבי משהו שאת צודקת לגביו, או מספר לך "עובדות" שונות ובלתי מבוססות על משהו שאת יודעת פי אלף יותר טוב ממנו".
לתאר לי את העולם שממנו אני באה כאילו אני בורה מוחלטת.
"הסגברה היא כשבן מסביר לך – אישה – כיצד לעשות משהו שאת כבר יודעת לעשות, או איך שאת טועה לגבי משהו שאת צודקת לגביו, או מספר לך "עובדות" שונות ובלתי מבוססות על משהו שאת יודעת פי אלף יותר טוב ממנו".
אתה לא טוען טענות – אתה מציג "עובודות" – ועם זה, אין לי כל כך מה לעשות… תלמד לכתוב בענווה, ונדבר.
תני לי להבין נכון, את עוסקת בזנות?
כן
יהיה מיותר לשאול אם זה בסדר מבחינתך לקחת כסף מהאנשים האלה.
אני אשאל במקום, תהית פעם מה גורם להם להגיע אליך?
בוא נחתוך לסוף.
מה השאלה שלך?
שאלתי:
תהית פעם מה גורם להם להגיע אליך?
הבנתי מה שאלת.
אבל הרי אתה בא לחנך – לא שאול – אז תחתוך לסוף.
פינגבק: המחיקון הפמיניסטי, או: המיטה הפורנוגרפית שלי דורשת שתצאי ממנה | טיפול שורש
"They're the ones who'll hate you when you think you've got the world
all sussed out
They're the ones who'll spit at you, you will be the one screaming out"
high and dry- radiohead
עצרי שנייה עם הפולמוס העצבני,
על מי את בדיוק מגינה?
מה זה בדיוק ה"זכויות האלו" שאת דורשת?
איזה חוקי מוסר וחברה הביקורת שלך מייצרת?
לא כל ביקורת חברתית ודרישה מוסרית תוציא אותך מהחוק,
אין מה לסרסר יכולת של אנשים לבקש לעצמם ולחברה שלהם גבולות מוסרית.
מה אפשר לקנות ואי אפשר בכסף?- האם זה סבבה לקעקע פרסומות על עורנו עבור תשלום?
כל אלו דילמות חשובות וצריך שלכל אחד ואחת תהיהי היכולת והזכות להביע עליהם עמדה גם אם לא התנסו בעבודות המין, או לקחו חלק מעולם התעשייה של המין.
מי עומד מאחוריי התעשייה?
של מי האינטרס שיהיו "עבדי, ועובדות מין"?
מי מרוויח מפורנו?
איזה עולם את רוצה לילדנו?
אם זנות זו עבודה לגיטמית, הגיונית ומשחררת, היית מבקשת אותה לאהובים עלייך?
מה הוא "החופש" המסחרי הזה שאת דורשת?
מה הם הגבולות שלו?
כסף צריך להיות המניע המרכזי שלנו בהחלטות על חינו?
לא כותבת את הדברים כי אני חושבת שאת לא לגיטמית.
לא כותבת את הדברים כי אני חושבת שצריך להוציא חוקים האוסרים על צריכת זנות באופן לא אחראי שיפקיר את העובדים בתעשייה,
לא חושבת שיש לי הזכות להגיד עם את/ה בסדר או לא.
אני חושבת (והיה חסר לי לשמוע גם את זה בפוסט העצבני הזה) שהסוגייה היאלא רק סובבת סביבך. היא סובבת גם סביב החברה שלנו, העולם שלנו, והמוסר שלנו. לפעמים צריך פשוט לשאול את השאלות שלא רק קשורות לתחת של עצמנו אלא גם לאיזה מקום אנחנו בונים, ומי אנחנו, ומי אנחנו רוצים להיות.
בקיצור, אני מנסה להבין אם את מאמינה באמת ובתמיד שהעולם יהיה טוב יותר כשהזנות בו תהיה חוקית, אם זו שאיפה שלך, ואם את מבקרת את היכולת של אנשים לשים לעצמם וליחס שלהם לרכוש ולכסף גבולות מוסריים,
או שאת בוחרת להגיד רגע השיח הזה הוא לא רק מה חוקי ומה לא, אלה גם על האלימות והשיח הציבורי שקשורים לעניין מעצבים ומשפיעים עליו. ואני בוחרת לבקר את היכולת של אנשים לקבל כל מיני סוגי מגדרים ובחירות מיניות- אם כן זה ממש לא משתמע מהחירוף נפש שבהגנה על זכותו של כל אדם לנצל אדם אחר, זאת לא חירות אחותי.
תחשבי טוב טוב, מי עומד מאחוריי כל עמדה בנושא, אני אישית מעדיפה לא להיות בצד של הגברים בגיל העמידה שיש להם אינטרס כלכלי להשאיר שכבות אוכלוסייה מוחלשות מתחתיהן שיהיו תלויים בחשק המיני שלהם בשביל לשרוד. מה את חושבת? (ועזבי שנייה את הדיון המרתק על אם יש לי את הזכות להגיד מה אני חושבת או אין לי).
אשמח לשמוע את עמדתך.
ועוד שאלה שעלינו לשאול בקול רם-
מה הקשר בין היכולת שלנו (טרנסיות) /סיסנג'ריות/ ג'נדרקיוריוס/וכו', להשתלב במעגל העבודה באופן שווה פתוח, ומקבל אותנו על זהותינו,
לבין העיסוק בדחיקה של העדפותינו לשוליים חהברתיים והכלכליים?
והאם יש איזהשהו אינטרס שמקצוע זה יהפוך להיות לגיטמי ושגרתי עבור טרנסג'דרים/ות כדאי שחס וחלילה לא נמצא מקור פרנסה שהוא חלק מהחברה? ולא בצד "הצל" שלה?
האם כל הדיון המתפתח לא נוצר בשביל להשאיר אותנו בשוליים ולא לאפשר לנו להיות חלק מהמארג החברתי כדי שחס וחלילה לא ידבקו עוד "אנשים בריאים" במחלה של "ערעור מגדרי"/ שאלה מגדרית?
ולמי זה נוח שאם ברצונך לנהוג לא ע"פ חוקי המגדר "הנורמטיבים" עליך להעביר את שארית חייך בלהיות גוף בלבד, (אם זה ביכולת של אנשים להתעסק רק בעבודה אם עברת ניתוח או לא, ומה הם איברי המין שלך, ואם זה בדחיקה להתעסק בעבודות המין) .? והאם זה באמת משחרר לדרוש שזה יהיה חוקי! אולי צריך לדרוש שנוכל להשתלב במעגל העבודות המנוכרות (גם אם בהם יש ממדים של עבדות יש צורך להפריד בין היכולת למכור את זמנך לבין למכור אינטימיות, גוף, מגע, וכו'…, להתעלם מההבדל הזה יהיה אטימות בלתי נסבלת לחוויה של לקיים יחסי מין אם אדם שאינו מכירים בגלל גורם שלישי שהוא המוטיבציה (כסף))
רק מעלה השערה
את צודקת ואני עומדת מבויישת בצד. אני רוצה להביע תמיכה בך לנוכח כל ההשתלחות בתגובות האחרונות. אפילו יותר מהכתבה עצמה התגובות ה… צדקניות משהו, בוא נאמר, העמידו מולי מראה וממש לא אהבתי את מה שראיתי בה.
אני כן רוצה לשאול, במלוא הענווה ונכונות להקשיב אם את, בתור אדםה שעובדת בזנות בעד מיסוד. אני מודה שקראתי מאמרים על מיסוד הזנות בהולנד ותיאור שלילי של ההשלכות, אבל אני חושדת שאלה מאמרים מוטים וממילא לא נכתבו בידי הא/נשים שבאמת עובדותים בזנות בהולנד, אז כנראה שהם אפילו לא רלוונטיים… בקיצור – אשמח מאוד לשמוע את דעתך, אם תרצי לענות.