אני אומנם לא בן אדם שקשה להוציא אותה משלוותו, אבל מעטים הדברים שמעצבנים אותי כמו הרגע הזה שבו אני מחכה לתא נכים תפוס, מתאפקת לא להשתין על עצמי וסופר את השניות, ואז נפתחת הדלת ויוצא/ת משם מישהו שהיה יכול להשתמש בכל תא אחר. באמא שכ'ם. די.

הפלייר הזה על דלתות כל שירותי הנכים במכללת ספיר לפני כשנה. הוא אומנם נכתב בהשראתן של חוויותיי מהלימודים במוסד אקדמי, אבל הוא תקף גם לכל סיטואציה אחרת בה מעורבים שירותים ציבוריים. singns text

מודעות פרסומת